מצחיק לחשוב על מריבה כמשהו חיובי, גם אני לא חשבתי כך עדיין שנתקלתי באתר https://laitman.co.il , אבל יחסים נכונים ומאוזנים בנויים על פלוס ומינוס כמו כל דבר בטבע. אנו לא מבחינים בשום דבר אלא יתרון האור על פני החושך, כלומר רק מתוך דברים מנוגדים אנו מרגישים דברים. כך גם בנושא המריבות, לא משנה מי רב עם מי במשפחה, הדבר החשוב שתמיד נשים לנגד עיננו את טובת האחר ולא רעתו. כשילדים קטנים רבים הם פועלים לפי מה שהטבע הטביע בהם, הם לא יודעים עדיין לכוון נכון את המטרות שלהם. מתוך עולמם הצר עדיין הם חושבים רק על עצמם ולא יכולים להכיל את האחר. ככל שהילד גדל אנו צריכים לחנך אותו שהוא לא היצור היחיד בעולם וכדי שיהיה לו טוב הוא חייב להתייחס לאחר באהבה ולרצות שגם לאחר יהיה טוב. בשנים הראשונות הילד דרך המשחקים והמריבות עם האחרים לומד על עצמו גבולות ומתרגל טכניקות, כישורים ותכונות שישמשו אותו בעתיד. אנו כהורים נוטים להפסיק מריבות בין אחים, רוצים שינהגו ביחס יפה זה לזה, אפילו אנו מפחדים כשהם רבים, כי חושבים בטעות שאולי יפתחו רגשות שליליים זה לזה. בעצם אנו מקלקלים להם יותר משעוזרים להם. למריבות בין האחים במשפחה חשיבות גדולה לחיזוק הקשרים ביניהם. הבעיה של כולנו שאנו רואים במריבה משהו שלילי, ההפך הוא הנכון, מריבה היא דווקא טובה לקשר חזק ומאוזן. אנו צריכים לחנך את ילדינו ואת עצמנו לריב נכון, לא לפחד להגיע למצב של סערת רגשות ומריבה, כל זאת אם תמיד נדאג להסביר שהדבר החשוב ביותר הוא האהבה ביננו. אנו יכולים לומר הכול בדרך שלא נפגע באחר, נתייחס אליו גם בזמן המריבה כאל האוהב שלי ולא כאל השונא שלי. אם המטרה שלנו היא לבנות את הקשר, אז תמיד על כל רע שמתגלה אנו נכסה באהבה, בכוונה טובה בשביל האחר. בסופו של דבר אנו מבינים שהכול זה היחסים ביננו ומריבה טובה מובילה לקשר חזק והדוק יותר. ככל שאנו ההורים נתערב פחות במריבות בין האחים, הילדים ילמדו נכון איך להתייחס אחד לשני מה שיקנה להם כישורים חברתיים טובים ויציבים וכך יגדלו בעלי ביטחון ושמחה מתוך הניסיון שרכשו בבית עם בני המשפחה
